כיצד מתמודדים ילדים עם המוות?

 ילדים מקבלים ומתמודדים עם המוות בדרכים שונות, זאת בהתאם לגילם וקצב התפתחותם. מידת הקבלה וההבנה של הילד תלויים גם מידת חשיפתו לנושא המוות כמו גם לחינוך שאותו קיבל בבית, בכל הקשור להתמודדות עם אובדן.

 אנשי מקצוע רבים עוסקים בניתוח הבנתם של הילדים בכל הקשור למוות, אם זה מבחינת ההיבט הרגשי ואם זה מבחינת ההיבט ההתפחותי.

על פי מחקרים של אנשי מקצוע, המוות מתקבל על ידי ילדים, בגילאים שונים, בדרכים הבאות:

גיל 3-4: הילד לא באמת מבין את הנושא.
גיל 4: המושג מוות כבר מוכר, הילד יודע כי מדובר במצב עצוב ולא חיובי, אך לא יודע עדיין להבין את הסיטואציה עד סופה ולכן לא יכול לבטא תגובה רגשית של ממש.
גיל 5: הילד מתחיל להבין את משמעות המושג מוות, אך יותר מבחינה עניינית והבנתית ופחות מבחינה רגשית
גיל 6: הילד מתחיל לפתח דאגה לקרובים אליו בכל הקשור למוג "מוות", במיוחד בכל הקשור למותה של האם. המושג מסקרן אותו אך עדיין אין בידיו כלים בכדי להבינו עד הסוף. כמו כן הילד עדיין לא מבין כי גם הוא עלול למות ביום מן הימים.
גיל 7: המוות מתחיל להיות מציאותי יותר, והילד מתחיל להתעניין במותם של בני אדם שונים, קרובים ורחוקים.
גיל 8: הילד מתחיל להתעניין בכל הנעשה לאחר המוות ומתחיל להבין כי המוות הוא חלק בלתי נמנע מן החיים.
גיל 9: הילד מתחיל להפניפ ולקבל את העובדה כי המוות הוא תהליך ביולוגי המסמן את סופם של החיים, תגובותו הרגשית מתונה והוא עדיין לא מבין עד הסוף את משמעות המושג.
גיל 10: מתחיל לקבל את המוות הצורה מציאותית, אך לא מתעניין במשמעות המוות מבחינת היבט פילוסופי.
גיל 11: הילד מתחיל להתעניין בנושא המוות – שואל שטאלות, מנסה להבין מה קורה לאחר המוות ומה גורם לכך.
גיל 12: בילד מתחיל להתעניין במה שקורה לאחר המוות אך גם מגלה ספקנות בנושא.
גיל ההתבגרות:הילד מתחיל להבין את משמעות המילה והתוצאה, ומעניק לכך התייחסות מעמיקה  ופילוסופית, בעיקר בכל הנוגע לחיים שלאחר המוות. כמו כן מפתח הילד תגובה רגשית לנושא כמו גם פחד מפני המוות. הוא מקבל את העובדה כי המוות הוא חלק מן החיים ולעיתים נאלץ להתמודד עם המצב לאחר מותם של בני משפחה שונים (לרוב הסבא או הסבתא) ומתמודד עם מותם בדרכים שונות: חוסר רצון ללכת ךבית הספר,תהליך הדרגתי או קיצוני של ירידה בציונים, איבוד תיאבון, מתקשה לישון כמו שצריך, מתכנס בתוך עצמו וממעט לדבר, מעוניין לשוחח על האדם שאיבד או על המוות באופן כללי, טוען כי ברמונו להצטרך אל המת, רגרסיה התפתחותית (אם זה מבחינת הרטבה בלילות או רגרסיה ברמת הדיבור), חושש להישאר לבדו, פיתוח רגשות אשם שמא האדם מת בגללם ועוד.

בכל אחד מאותם מצבים שציינו לא קיים חוק או עובדה מוגמרת לגבי הדרך בה עליכם להגיב, אין נכון או לא נכון, וכמו כן גם כל ילד שונה, אם זה מבחינת אופיו ואם זה מבחינצ הדרך בה הוא בוחר להתמודד עם המוות.

במידה והילד בוחר לא לדבר על המצב ועל האובדן, וממהר לחזור לשגרה – אין הדבר מצביע על חוסר הבנה של המצב או על התמודדות לא בריאה עם המצב החדש והשכול שהכה בו.

כיצד עליכם להציג את המוות בפני ילדכם?
הורים לילדים צעירים (שגילם עד גיל 8), אשר נאלצו להתמודד עם מוות בסביבתם הקרובה – נאלצים להתמודד עם האובדן שהם חווים כמו גם עם הדרך לבשר לילד הקטן על מות קרוב המשפחה.

לרוב מדובר בהתמודדות ראשונה של הילד עם נושא המוות ועל ההורה לספק הסברים שונים ולענות על שאלות רבות בנושא

מאיזה גיל עליכם לשתף את הילד בדבר האובדן?
יש לשתף ילדים ממש מגיל צעיר, יש שיגידו אפילו מגיל 3-4. על אדן הקרוב לילד להסביר לילד את המצב בצורה ברורה ורגישה ולא לנסות לייפות את הדברים אלא ממש להסביר את המצב החדש איתו הילדים צריכים להתמודד.

חשוב ללוות את הילד בכל תהליך ההתמודדות – אם זה בהסבר על מותו של האדם ואם זה מבחינת הסבר רצף האירועים שצפוי הילד לעבטר – שבעה, אזכרה ועוד.

האם לאפשר לילד לקחת חלק בטקס ההלוויה?
למרות שרבים מתנגדים לכך, השתתפות ילדים טקס ההלוויה יכולה לתרום להבנתם את הנושא ולשפר את תהליך הפרידה של הילד מהאדם שמת. יש להכין את הילד לכל מה שעומד ועלול להתרחש באותם הטקסים ובמידה והילד לא משתף פעולה ומסרב לקחת חלק – כדאי לכבד את רצונו. .

מה לעשות כאשר הילד שואל שאלות?
בשלב התמודדות הילד עם המוות יש לענות על בצורה כנה, מבלי לייפות את הדברים אך כן בדרך המנסה לעזור לו לקבל מצב טבעי שעלול לקרות לכולם מבלי לפתח אצלו חששות מיותרים.

במידה ותבחרו להתעלם מהילד, מהתמודדותו ומשאלותיו אתם עלולים לגרום להחמרה בדרך בה יבין ויקבל את הדברים והמצב החדש וליצור מצב בו דברים שברורים לכם מאליו יתקבלו אצלו בצורה מעורפלת. עליכם לענות בכנות ככל הניתן.

חשוב להבהיר לילד כי המוות לא קשור בשום דרך למעשה שעשה, לענות לו בכנות, להסביר את המצב החדש בהתאם לאמנותכם, ולגאוד לחזק אצלו את התחושה שתמיד יהיה מי שידאג לו. הסבירו לו כי זו דרכו של עולם, וכי אין לחשוש מפני המוות.

האם להסתיר את עובדת היותכם אבלים מפני הילד?
המוות והאבל הם חלק טבעי ובלתי נפרד מן החיים ולכן חשוב שלא להסתיר מפני הילד את התהליך שאותו אתם עוברים. חשוב להסביר לו כי בכי, עצב או כל דרך התמודדות אחרת הם לגיטימיים והגיוניים ולשתף אותו במה שאתם עוברים.

כמובן שמומלץ להמנע מתגובות דרמטיות ברגעים בהם שוהה הילד עמכם ושוב מכך יש לאפשר לו להגיב ולהתמודד עם המצב החדש בדרכו שלו – אם זה בכי או אם זה צחוק.

במידה ואתם שמים לב להתנהגות חריגה מצד הילד – יש לפנות לאיש מקצוע לקבלת הסבר ותמיכה מקצועית.

בתוף כל תהליך קבלת המוות ותקופת האבל, חשוב לעזור לילד לשמור על שגרה עד כמה שאפשר. יש לעודד אותו לשוב ללימודים, חוגים, מפגשים עם חברים כמה שיותר מוקדם.

הקפידו לשמור על ערוץ תקשורת פתוח לשיחה והתמודדות עם המוות, הקפידו לתת לילד תחושה שהוא יכול לשאול אתכם שאלות, לבכות, לשוחח ולשתף אתכם בכל שעובר עליו בתקופה קשה זו.

לכתבות נוספות בנושא התמודדות ותמיכה – לחצו כאן 

לאינדקס מרכזי וקווי תמיכה – לחצו כאן

כתבות נוספות

• מתי ואיך כולנו נמות?
• ילדים צפו באביהם מתאבד בשידור חי
• רודני קינג מת בגיל 47