מתי לא כדאי להגיע? מה כדאי להגיד ומה מוטב לשמור בלב? האם יש צורך להביא עמכם משהו? ותשובות לשאלות נוספות
אנשים רבים לא בטוחים כיצד להתנהג כאשר הם מגיעים לנחם אבלים בעת שבעה. מה כדאי להגיד? מה לא כדאי? על מה לדבר? האם מותר לאכול? לשתות? האם מותר לחייך? האם מותר לדבר על עצמי? האם מותר לבכות? האם להציע עזרה כלשהי? והשאלות הן עוד רבות ומגוונות. ישנם אנשים שמרוב מבוכה ולחץ ממש נמנעים מלבקר בהלוויות, אזכרות ושבעות, מכיוון שהם חשים חוסר אונים, מבוכה, לא בטוחים כיצד עליהם לנהוג, חוששים שיפגעו באבלים שלא במודע – ולכן מעדיפים להמנע מסיטואציות שכאלה.
אז קודם כל, לפני הכל, בכדי להרגיע את אותם האנשים, אם יש משהו שהאבלים רוצים בשעה שאתם באים לבקר אותם בשבעה – זה שתהיו אתם עצמכם.
מתי לא לא להגיע לשבעה?
בני משפחה קרובה וחברים קרובים מגיעים לרוב כבר ביום הראשון לשבעה, לעיתים מיד לאחר הטקס בבית העלמין. יחד עם זאת, אם אינכם נמנים על קבוצה זו, מומלץ שלא להגיע ביום הראשון ולהניח להם להתאבל עם עצמם ולבלות את היום הכל כך מתיש הזה בפורום יותר מצומצם.
שעות הצהריים גם הן שעות בהן לא מומלץ להגיע, זאת בכדי לתת לאבלים את ההזדמנות לצאת למנוחה קצרה.
מומלץ שלא להגיע גם בשעות הערב המאוחרות, אז חלק מבני המשפחה כבר עסוקים בארגון הבית, ולאחר יום ארוך, מתיש ועמוס במבקרי רוצים קצת זמן של שקט עם עצמם.
האם עלי להביא משהו לשבעה?
ראשית חשוב לציין שלא חובה עמכם דבר, עצם הגעתכם לבית היא כבר מתנה גדולה עבור האבלים הנרגשים לראות שחשבתם עליהם והחלטתם לכבד אותם בנוכחותכם בתקופה הקשה שהם עוברים. במידה ואתם לא מעוניינים להגיע בידיים ריקות, קיימות שתי אופציות עיקריות:
1. אוכל – מנהג עתיק שנועד להקל על בני המשפחה שאינם מבשלים ועוסקים בעבודות הבית. תוכלו להביא עוגה, עוגיות, פירות או בישולים של ממש. כל דבר שתביאו עמכם יהווה עזרה למשפחה האבלה – אם זה באירוח המבקרים ואם זה בכך שיהיה להם מה לאכול בעצמם. אם מדובר במשפחה השומרת כשרות הביאו מאכלים קנויים ובכל קמרה הקפידו להביא את האוכל בכלים חד פעמיים, על מנת למנוע מצב בו יצטרכו לשטוף כלים לאחר שיאכלו.
2. מזכרת מהאדם שמת – אתם יכולים להביא תמונה משותפת שלכם עם האדם עליו ישובים שבעה, מכתב שכתב לכם, סרטון וידאו בו הוא מופיע או כל דבר היכול להעלות חיוך על פניהם בעודם נזכרים באדם שהיה כשעוד היה עמנו. לעיתים תמונה אחת קטנה יכולה לרגש ולחזק יותר מכל דבר אחר שתוכלו לחשוב עליו. קחו בחשבון שקיים סיכוי שבני המשפחה ירצו לשמור על הדבר לעצמם למזכרת, לכן הקפידו להביא להם העתק או שמרו אחד כזה עבור עצמכם.
מה להגיד ומה לא להגיד כאשר מבקרים בשבעה?
על פי היהדות בעת כניסה לבית אבלים יש להימנע מלהגיד את המילה "שלום". עוד על פי המסורת יש להמתין עד שהאבלים יפתחו בשיחה עמכם ועד אז לא להגיד דבר. ברגע עזיבת הבית נהוג על פי המסורת לומר: "הַמָּקוֹם ינְחֵַם אֶתְכםֶ בְּתוֹךְ שְׁאָר אֲבֵלֵי צִיוֹן ויִרוּשָׁלָיםִ ולְֹא תוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד" או בנוסח המקוצר: "מִן הַשָּׁמַיםִ תְּנוּחֲמוּ" (בעדות אשכנז) או "בִירוּשָׁלִַם תְּנחָֻמוּ" (בעדות המזרח).
במידה ואין צורך לשמור על כללי המסורת יש לגשת, ללחוץ יד או לחבק חיבוק חם (תלוי ברמת הקרבה). ניתן לומר "הצטערתי מאוד לשמוע על מותו של …" או "היה לי חשוב לבוא ולהיות אתכם כאן", "אין מילים שיכולות לתאר את מה שאני מרגיש עכשיו בעקבות מותו של…", "שלא תדעו עוד צער",. כאשר עוזבים את הבית ניתן להגיד "שלא תדעו עוד צער", "תהיו חזקים", "שנפגש רק בשמחות", "תזכרו שאני כאן בשבילכם".
מה לא להגיד?
"מה שלומכם" – שאלה די מטופשת בהתחשב בסיטואציה.
" לפחות הוא חי חיים ארוכים ומלאים" – לאבלים זה תמיד יראה כאילו הלך מוקדם מדי.
"יהיה בסדר" – גם אם זה נכון כרגע קשה לאבלים לראות זאת.
"לפחות יש לך אמא/אבא/ עוד ילדים/ וכו" – אין תחליף לאדם שאבדו האבלים.
"טוב, בואו נדבר קצת על דברים שמחים" – לא הזמן ולא המקום אלא אם השיחה זורמת לשם באופן טבעי.
אל תספרו לאבלים על הבעיות שלכם, הצרות שלכם והדברים הקשים שאתם עוברים בימים אלה – זה ממש לא יעניין אותם וגם יראה להם לא לעניין בהתחשב בהתמודדות שהם צריכים לעבור.
עשה ואל תעשה
אל תבואו לזמן קצר מדי אך גם אל תשבו בבית שעות (אלא אם אתם חושבים ששהותכם שם תורמת לאבלים בדרך כלשהי).
במידה ומציעים לכם לאכול – אל תסרבו להצעה.
אתם יכולים להציע עזרה כלשהי אך במידה ועונים לך בשלילה כבדו את התשובה.
לא חייבים לשבת עם פנים בוכיות ולהראות עצובים בכוח – היו אתם עצמכם ויחד עם זאת התאימו את עצמכם לאבלים. ישנן משפחות שדווקא שמחות למספר דקות של צחוק ושיחה על נושאים שלא קשורים למוות ובמקרה זה כדאי לשתף פעולה ולעזור להם.
Loading ...
0 תגובות
אתה יכול להיות הראשון להגיב לכתבה.