איש התקשורת המוערך, אמנון דנקנר, הלך לעולמו בגיל 67 לאחר שלקה בלבו ונפטר בביתו
אמנון דנקנר, משפטן בהשכלתו אשר הפך לאחד מאנשי התקשורת הבולטים במדינת ישראל – הלך לעולמו בשישי בערב, בביתו שברמת השרון. דנקנר היה בן 67 במותו, אשר נגרם מהתקף לב בו לקה בשעה שהיה בביתו. בני משפחתו הזעיקו את צוות מד"א, אשר ביצע בו פעולות החייאה אך נאלץ לקבוע את מותו. הוא הותיר אחריו אישה, שני בנים.
דנקנר נולד בשנת 1946 בירושלים למשפחה חילונית אשר שלחה את בנה ללמוד בבית הספר הדתי "מעלה". הוא החל את דרכו ככתב צעיר של מעריב לנוער ובין השנים 1971 ל-1974 שימש כדובר משרד החינוך והתרבות. בשנת 1975 מונה לתפקיד הדובר של הסוכנות היהודית ועזב את התפקיד לאחר שמונה לתפקיד הכתב לענייני הסתדרות של עיתון "הארץ". בשנת 1984 עבר דנקנר לעיתון "דבר", אשר שלח אותו לוושינגטון. בשנת 1989 הצטרף למערכת עיתון "חדשות" ולאחר שנסגר עיתון זה המשיך לעבוד בעיתון "הארץ".
בשנת 1997 החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב" ולאחר כארבע שנים מונה לעורך הראשי של העיתון, תפקיד אשר מלא עד לפרישתו בשנת 2007.
במקביל לתפקידו כעיתונאי כתב דנקר ספרים, תסריטים ("בגין") והשתתף באופן קבוע בפאנלים של תוכניות טלוויזיה שונות (כגון "מועצת החכמים" ו-"פופוליטיקה"). דנקנר גם ככב בסדרת הטלוויזיה הפוליטית "פולישוק", באחד התפקידים הראשיים.
בין הספרים אותם כתב "מחפשים את גואלמן", "האיש ללא עצמות", "הקיץ של רינה אוסטר", "ברמן, למה עשית לי את זה", "איפה היינו ומה עשינו", "ספר הפלוץ והשכחה", "הפסטו של השכן ירוק יותר", "ועוד.
צפו בשיחה אישית עם אמנון דנקנר:
0 תגובות
אתה יכול להיות הראשון להגיב לכתבה.