לאחר מותו של אדם שהותיר אחריו צוואה יש לבצע מספר צעדים בכדי לקיים את צוואתו של המת. מה הם השלבים? לאן עליכם לפנות? ותשובות לשאלות נוספות

במקרה בו נפטר אדם אשר הותיר אחריו צוואה, על מנת לחלק את עיזבונו בין יורשיו, יש לפנות לאחת מלשכות רשם לענייני ירושה (כפי שיפורט בהמשך) או לאחד מבתי הדין הרבניים ולהגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה. למעשה, צו קיום הצוואה הינו צו משפטי הניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בו נקבעת זהות היורשים על פי האמור בצוואה וחלקם בעיזבון.

לפי הנחיות הרשם לענייני ירושה, לטופס הבקשה יש לצרף ארבעה סטים של המסמכים הבאים (מקור אחד ושלושה העתקים):

• טופס בקשה לצו קיום צוואה חתום בידי המבקש, שיש לו עניין בעיזבון כיורש, כמנהל עזבון, כנושה של אחד מהיורשים, כמצהיר אשר הצהרתו מאומתת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית. להורדת טפסים לחצו כאן.

• שני שוברי תשלום ששולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט – על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות. את סכומי האגרות וביצוע התשלומים ניתן לבדוק ולבצע באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה.

• תעודת פטירה של המנוח ושל כל יורש אחר שנפטר – תעודת פטירה של המנוח מקורית או העתק נושא חותמת "נאמן למקור" של עו"ד. לגבי יורש שנפטר, ניתן להגיש צילום של תעודת פטירה. באין תעודת פטירה יש להגיש בקשה נוספת להוכחת מוות. לבקשה זו יש לצרף כל הוכחה אחרת (מלבד תעודת פטירה) להוכחת המוות. בקשה זו כרוכה בתשלום אגרה נוספת בשובר כחול, בסכום שנקבע לכל בקשה אחרת לפעולה או שירות שאינם מפורטים בתקנות. גובה האגרה מופיע באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי.

• לגבי תושב ישראל שנפטר בחו"ל, ניתן להמציא ממשרד הפנים "תמצית רישום" ובה מצוין תאריך הפטירה של המנוח. צוואה מקורית. באין צוואה מקורית, יש להגיש לרשם הירושה במחוז המטפל, בנוסף לבקשה לצו קיום צוואה, בקשה לקיום צוואה עפ"י העתק ולא מקור.

• הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לענייני ירושה, יציין זאת המבקש בבקשתו ויצרף העתק ממנה.

• הודעות לזוכים עפ"י הצוואה – יש לשלוח הודעות בדואר רשום לכל היורשים, ולצרף את ההודעות לבקשה עם אישור על משלוח ההודעות בדואר רשום.

• תצהירי הסתלקות מקוריים – כאשר יורשים מסתלקים מחלקם בעיזבון, חובה לצרף תצהירי הסתלקות מקוריים.

• ייפוי כוח – אם המבקש מיוצג ע"י עורך דין, עליו להמציא ייפוי כוח מקורי או "נאמן למקור".

• שני צילומים של הצוואה לצורך הכנת צו קיום צוואה – ללא קשר לסטים המפורטים לעיל.

בבקשה לצו קיום צוואה של מנוח שלא היה תושב ישראל, יש לצרף בנוסף למסמכים שפורטו בסעיף הקודם, את המסמכים הבאים:

א. נסח רישום מקרקעין המעיד על הימצאות מקרקעין כלשהם ע"ש המנוח, אישור כי קיים חשבון ע"ש המנוח בבנק או כל נכס אחר בבעלות המנוח באזור סמכותו של הרשם אליו מוגשת הבקשה.
ב. כל מסמך זר יישא חותמת קונסול ישראל במדינה בה הונפק או חותמת "אפוסטיל".
ג. תרגום נוטריוני לעברית של כל מסמך הכתוב בשפה זרה (למעט אנגלית וערבית).
ד. חוות דעת הדין הזר – את חוות הדעת מכין משפטן מומחה לדין הזר.
ה. צו פורמלי.

היכן מוגשת הבקשה לצו ירושה?

תקנה 13 א לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998 קובעת כדלקמן:

• בקשה לצו קיום צוואה יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתה היה מושבו של המוריש במותו.
• במידה ולא היה מושבו של המוריש בארץ, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העיזבון.
• במידה ונמצאו נכסים מנכסי העיזבון באזורי פעולתם של רשמים לענייני ירושה שונים והוגשה בקשה בקשר לעיזבון פלוני לאחד מהם, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לעניין אותו עזבון.
• בכל מקרה, רשאי הממונה הארצי, על פי בקשת צד לבקשה להורות על העברתה לרשם באזור פעולה אחר, אם כל המבקשים או רובם מתגוררים מחוץ לאזור הפעולה של הרשם לענייני ירושה המוסמך או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.

לאיזה לשכה פונים?

קיימות חמש לשכות של הרשם לענייני ירושה: בתל אביב, בחיפה, בנצרת, בבאר שבע ובירושלים. כאמור לעיל, את הבקשה יש להגיש על פי רוב ללשכה שבאזורה גר המוריש במותו. על מנת לדעת איזה ישוב שייך לאיזה לשכה, יש לעיין בטבלת הסמכות המקומית המחלקת את כלל היישובים בארץ לפי לשכות באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה.

תהליך הטיפול בבקשה

• מסמכי הבקשה נבדקים באם צורפו לבקשה כל מסמכי היסוד והאם הבקשה ערוכה על פי החוק והתקנות.
• מזכירות הרשם מזינה את פרטי המנוח והבקשה למחשב.
• הבקשה מקבלת מס' תיק באפוטרופוס הכללי.
• העתק זהה של הבקשה המקורית, על כל נספחיה, מועבר לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, לצורך בדיקה משפטית מעמיקה וקביעת עמדתו לבקשה.
• העתק שלישי נשלח בחזרה למגיש הבקשה או לבא כוחו, עם מדבקה ועליה מספר הבקשה.
• כל בקשה לצו קיום צוואה מתפרסמת בעיתון יומי (ידיעות אחרונות). המעוניין להתנגד לה, יעשה זאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון.
• תגובת בא כוח היועץ המשפטי לבקשה תינתן תוך 45 ימים.

סוגי התגובות של ב"כ היועמ"ש לממשלה ומשמעותן:
• הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים – משמעה שב"כ היועמ"ש אישר את הבקשה. התגובה מועברת ללשכת הרשם, ובמקביל נשלחת למבקש או לבא כוחו. במקרה זה יש להמתין לצו המבוקש שישלח בדואר או להחלטה כי התיק עבר לביהמ"ש.
• הודעה על כוונה להתערב בהליכים – משמעה שב"כ היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לקיים דיון בבקשה ולא ניתן להכין צו ע"י הרשם. התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים, והחלטה על כך תישלח בדואר למבקש או בא כוחו.
• דרישת פרטים – משמעה שבבקשה חסרים פרטים וב"כ היועמ"ש לממשלה טרם אישר את הבקשה. תגובה זו נשלחת רק למבקש או בא כוחו ועליהם להשלים פרטים אלה על מנת שהבקשה תאושר.
• דרישה להגיש בקשה מתוקנת – יש להגישה בשלושה עותקים ובצרוף האגרה הקבועה בתקנות למזכירות הרשם לענייני ירושה.

אופן קבלת הצו

צו קיום הצוואה יינתן אך לאחר שב"כ היועמ"ש לממשלה ימציא לרשם לענייני ירושה הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים. לאחר קבלת תגובת בא-כוח היועץ המשפטי לבקשה, ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות יינתן צו קיום צוואה.
באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה ניתן לבדוק את מצב ההליכים בתיק, ואם נתקבלה החלטה בכתובת הבאה:

http://147.237.72.63/RashamYerusha/General/wfrmMain.aspx

כתבות נוספות

 

22 תגובות

  1. דוד בן ציון הגיב:

    לא ברור מדוע צריך להמתין מעל שלשה חודשים בינתיים

  2. שרית ביתר הגיב:

    הכתבה נהדרת, באם הדברים היו מיושמים. מאחר ואין קשר ליישום לבין הכתבה זה יותר מחמור. ואסביר למה. כל ההנחיות שלכם מדוייקות ורק כאשר משהו בדרך לא כשורה אין למי לפנות, אין עם מי לדבר, אין מענה טלפוני, אין תגובה, ואני כבר עייפתי מלנסות בעקבות הכתבה שלכם לפנות אליכם בטלפון, פקס, כתובת מייל שמופיעה לשירותינו האזרחים מהכתבות אין קול ואין עונה. אז לכתוב זה משהו אחר וליישם את הכתוב רחוק מהמציאות. אין כל תגובה משום פקס, טלפון, מייל, פניה חבל שלמרות שעושים את כל ההנחיות באדיקות, עדיין אתם לא חוסכים הגעה אליכם.

דעתך חשובה - הגב לכתבה