כל מה שחשוב לדעת על צוואה

חוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כי צוואה יכולה להיעשות בארבע דרכים: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה. החשיבות של עריכת צוואה טמונה בחופש הציווי של המוריש לחלק את עיזבונו כראות עיניו ועל פי רצונו הבלעדי. אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים את כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו, וכן נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעיזבונו.

 החוק קובע מספר כללים הנוגעים לעריכת צוואה ולקיום הצוואה לאחר מות המוריש:

• צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין, או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, הינה בטלה.
• התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.
• הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.
• הצוואה מעשה אישי אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.
• הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.
• הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
• הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה, אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה.
• הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה – בטלה.
• הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.
• הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה.

 עריכת צוואה מעניק למוריש יתרונות רבים:

• המוריש יכול לקבוע מי יירש אותו ומי לא יירש אותו לאחר מותו, זאת בניגוד להוראות חוק הירושה (ראה מאמר "ירושה על פי דין").
• המוריש יכול לחלק את עיזבונו בין היורשים באופן בו הוא מוצא לנכון, ולא בהכרח בחלקים שווים.
• המוריש יכול ליתן הוראות מדויקות באשר לחלוקת עיזבונו, ביחס לנכס מסוים או לכלל העיזבון. למשל שנכס מקרקעין לא יימכר אלא יושכר ופירותיו יתחלקו בין יורש זה או אחר.
• המוריש יכול למנות בצוואתו מנהל עיזבון שיהא אחראי להוצאתן לפועל של הוראות הצוואה לאחר מותו.
• המוריש יכול להבטיח זכויות של יורשים שאינם יורשים על פי דין, זאת על מנת למנוע סכסוכים אפשריים.
• המוריש יכול ליתן הוראות באשר לזכויות שימוש בנכס מסוים, לרבות קניין רוחני (זכויות יוצרים וכיוצ"ב).

סוגי צוואות

• צוואה בכתב יד – צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
• צוואה בעדים –צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
•  צוואה בפני רשות – צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור. דברי הצוואה כפי שנרשמו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, ואותו גורם מוסמך יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. במידה ונכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו. צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לענייני ירושה.
•  צוואה בעל-פה שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו. דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה. רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם. צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה.

הפקדת צוואה

מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה. צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. יובהר כי המצווה זכאי בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

ביטול צוואה על ידי המצווה

המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה. אם השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

פרשנות צוואה

צוואה תפורש לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות. צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה. צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.

 מעין צוואה

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

כתבות נוספות

• היא הייתה מכשפה? אל תשמיעו שיר זה בהלוויה שלה
• וזה מה שנקרא – לומר את המילה האחרונה
• המשפחה שכלה ילד? האחים ימשיכו הלאה